סקירה להקת הנח"ל
שנות החמישים
להקת הנח"ל הוקמה ב-3 בנובמבר 1950, מתוך חברי תנועות הנוער וגרעיני הנח"ל ביוזמתו של זאב חבצלת, קצין החינוך הראשון. בין מקימיה נמנו גיורא מנור (כמפקד הלהקה), יוסי בנאי, יונה עטרי, דרורה חבקין, אברהם פורמן, גאולה לבבי (גיל), עזריאל פולני, אסתר גרינברג (שבק), זאב הילמן ושמואל שי, שהעלו את תוכניתה הראשונה של הלהקה, מיריק מסתדרת. מנהלה המוזיקלי היה דובי זלצר, שהלחין ללהקה את שיריו הראשונים.
הלהקה הופיעה בפני חיילים, אך לא הקליטה תקלי טים. בין שירי ההרכב הראשון היו "נאחז בכל משלט" (זאב חבצלת/דובי זלצר), "הורה היאחזות" (יחיאל מוהר/דובי זלצר), "יא ירח" (יחיאל מוהר/דובי זלצר) ו"הורה ממטרה" (יחיאל מוהר/משה וילנסקי). החזרה הגנרלית של הלהקה, שהתקיימה באולם קולנוע דל מראה ברמת השרון, כמעט הייתה גם שירת הברבור שלה. על הבמה ניסתה הלהקה להציג קומדיה, שבלשון המעטה לא הצחיקה את קציני המטה שהיו נוכחים באולם."מה אתם רוצים מהם ? התוכנית הראשונה של הצ'יזבטרון הייתה הרבה יותר גרועה!", אמר חיים חפר שנכח גם הוא בהופעה וכך הציל את הלהקה מפירוק.
המחזור השני של הלהקה כלל את חיים טופול, נחמה הנדל, עליזה קאשי, אורי זוהר וגבי עמרני, היה זה שגם הקליט את שירי הלהקה החדשים והישנים, ופרסם אותם מחוץ לגבולות צה"ל. שירי הלהקה באותה התקופה, שאת רובם הלחין ועיבד משה וילנסקי, זכו לפופולריות בקרב הציבור הרחב, בהם: "יא משלטי" (יחיאל מוהר/משה וילנסקי), "רחל רחל" (יחיאל מוהר/משה וילנסקי), "הורה נתגבר" (יחיאל מוהר/משה וילנסקי), "תותחים במקום גרביים" (חיים חפר/משה וילנסקי), "כיתה אלמונית" (יחיאל מוהר/משה וילנסקי), ו"הוא לא ידע את שמה" (חיים חפר/סשה ארגוב).
המדריך הקולי של הלהקה באותם הימים היה יוסי ואלד, שהלחין ללהקה את ההורה הרביעית והאחרונה שלה, "זיע זיע לא נזיע". שלוש ההורות האחרות היו "הורה היאחזות", "הורה ממטרה" ו"הורה נתגבר".
ב-1956, עם כיבוש חצי האי סיני בעת מבצע קדש, הקליטו חברי הלהקה בחופזה שיר שהפך לסמל המלחמה, "מול הר סיני" (יחיאל מוהר/משה וילנסקי). בשנתיים הבאות הועלו התוכניות עד מאה ועשרים (1957) וצריך לחיות (1958).
בשנת 1959 הועלו התוכניות לא לצאת מן הכלים ובדרך כלל, בהן כיכב אריק איינשטיין והשתתפו יהורם גאון, גבי אלדור, עליזה רוזנטל (רוזן), גברי בנאי, ישראל פוליאקוב, חנן גולדבלט, יורם ארביטר (ארבל) והאקורדיוניסט עמי גלעד. הלהיט הגדול של הלהקה בתקופה זו היה "רוח סתיו" (יחיאל מוהר/יוחנן זראי) בביצועו של אריק איינשטיין. במאי הלהקה היה יוסי בנאי והכוריאוגרפית הייתה נעמי פולני. שנתיים לאחר מכן אספה פולני חלק מבוגרי הלהקה והקימה את להקת התרנגולים. הלהיטים משנים אלו היו: "שתים-עשרה טון" (יחיאל מוהר/סשה ארגוב), "אחד גבוה ושניים קטנים" (יחיאל מוהר/יוחנן זראי), "חופשה באדום" (עמוס אטינגר/סשה ארגוב), "דינה ברזילי" (חיים חפר/סשה ארגוב), "ויויו גם" (דן אלמגור/ז'ורז' ברסנס).
בין היוצרים שכתבו ללהקה בשנות החמישים אפשר למצוא את משה וילנסקי, חיים חפר יחיאל מוהר, סשה ארגוב, זאב חבצלת, דידי מנוסי ואפרים קישון. קישון היה זה שהביא ללהקה את "סאלח שבתי", דמות שהייתה מזוהה עם חיים טופול במשך שנים רבות.
שנות השישים המוקדמות
ב-1963 העלתה הלהקה את התוכנית המצליחה שמש במדבר, שבה הוצג הדור החדש של חברי הלהקה: עליזה יצחקי, רונית כץ, דני קוליש, רותי ביקל, אתי מזרחי, טוביה קוזלובסקי (צפיר) ואקורדיוניסט הלהקה יאיר רוזנבלום. מתוכנית זו זכורים שירים רבים, ביניהם "מחר", "עוד לא אכלנו", "מטרייה בשניים" ו"מחבואים". את כל שירי התוכנית כתבה נעמי שמר.
לפני ההצלחה הגדולה העלתה הלהקה תוכניות מוצלחות פחות: זה נח"ל זה?, היאחזות בחלל וטיפת הדבש. שתי התוכניות האחרונות הנפיקו מספר קטן של להיטים, ביניהם "ענת" (יחיאל מוהר/סשה ארגוב) בסולו של דוד כהן, "פרחים ונערות" (יחיאל מוהר/סשה ארגוב) ו"שיר השומרות" (חיים חפר/סשה ארגוב). הסיבה העקרית לחוסר ההצלחה של שלושת תוכניות הללו, נעוצה בעובדה שבאותה התקופה פעלו שני הרכבים מוצלחים באזרחות, שכללו בוגרי להקות צבאיות: בצל ירוק והתרנגולים. שתי להקות אלו זכו להצלחה בעיקר בגלל הדמיון הרב להרכבים הצבאיים שמהם הגיעו חבריהם.
טוביה צפיר, עליזה יצחקי, ודני קוליש נשארו גם לתוכניתה ה-18 של הלהקה, להקת הנח"ל בפעם ה-18 (1964), ואליהם הצטרפו חברי להקה חדשים כאבי קליינמן (קורן) וחנן בוליבסקי (יובל). התוכנית לא זכתה להצלחה, והשיר היחיד הזכור ממנה הוא "חופשה רבע שנתית", אשר היה השיר הראשון שהלחין יאיר רוזנבלום.
שנה מאוחר יותר הועלתה התוכנית מהנח"ל באהבה, שהייתה אחת המצליחות ביותר של הלהקה בשנות השישים. בין החיילים החדשים של הלהקה התבלטה שולה חבינסקי (חן), שביצעה להיטים כמו "הוא לא כל כך חכם" (יורם טהרלב/אלונה טוראל) ו"אחד חולמני" (תרצה אתר/אלונה טוראל). להיטים נוספים שהופיעו בתוכנית היו "סרנדה לעדה" (לאה נאור/משה וילנסקי), "משה משה" (יורם טהרלב/משה וילנסקי) ו"גוונים" (חיים קינן/יגאל גורדון). השירים "ארבע אחרי הצהריים", "הוא לא כל כך חכם" ו"משה משה" מתוכנית זו היו שלושת השירים הראשונים שכתב יורם טהרלב ללהקות הצבאיות.
לפני מלחמת ששת הימים עלתה תוכניתה ה-20 של הלהקה, הנח"לאים באים הנח"לאים באים, אשר נמשכה גם לאחר המלחמה. יאיר רוזנבלום היה אחראי על העיבודים וההדרכה המוזיקלית, דני ליטאי עזר לו בחרוזים והעמדת הפזמונים, ויוסי בנאי, בוגר הלהקה, היה אחראי על בימוי המערכונים. שולה חן, ששון קוסובסקי (ששי קשת), מוטי פליישר, אבי קורן, מנחם זילברמן, ושלום חנוך עמדו כולם בחשיכה עטורי כפפות לבנות, ובאור זרחני שהפך את ידיהם לכנפיים שרו את "אילו ציפורים" (ז'אן ברוסול/ז'אן קלבה/נעמי שמר). בין הלהיטים הנוספים שהושרו בתוכנית היו גם "גשם בוא" (תרצה אתר/אלונה טוראל), "ישנן בנות" (יורם טהרלב/יאיר רוזנבלום), "הייתי נער" (דוד עתיד/יאיר רוזנבלום) ו"הללויה" (יאיר רוזנבלום).
1973-1967 – השיא
יאיר רוזנבלום ודני ליטאי היו אחראים גם לתוכניתה ה-21 של להקת הנח"ל, תוכנית ללא שם מוגדר אך עם שירים שהפכו ללהיטים, עם חברים שחלקם ותיקים וחלקם חדשים בלהקה, ועם במאי מערכונים מיוצאי הלהקה – יהורם גאון. התוכנית הוכנה בזמן שיא של כמה שבועות ספורים, במקום התוכנית הפרוטה והירח שנגנזה לאחר הצגת הבכורה. את התוכנית הגנוזה ביימה נעמי פולני, כמיטב המסורת של ה"תרנגולים", שזכתה להצלחה גדולה בתחילת העשור.
הקהל של אחרי מלחמת ששת הימים לא התחבר לכוריאוגרפיה הפיוטית, התוכנית ירדה, ודני ליטאי הוקפץ מחופשה כדי להציל את הלהקה. רבים זוכרים את התוכנית בשם קרנבל בנח"ל, על שם הלהיט הגדול ממנה, אך היו בה להיטים נוספים כמו "שלווה" (אבי קורן/יאיר רוזנבלום), "בשמלה אדומה" (רות ספרוני/יאיר רוזנבלום) ו"החיים היפים" (ירון לונדון/יאיר רוזנבלום). לתוכנית זו הכניס רוזנבלום צלילי אורגן (של יובל חבצלת האקורדיוניסט הווירטואוז שהתמודד עם הכלי האלקטרוני החדש בהצלחה) וגיטרה חשמלית (של דני סנדרסון), שהחליפו את האקורדיון הישן וסימנו עידן חדש בלהקה, של מוזיקת פופ המתחברת יותר למגמה המוזיקלית בעולם.
על חברי הלהקה נמנו גם עמוס טל-שיר (מפקד הלהקה), מנחם זילברמן, אופירה גלוסקא ומירי אלוני. בזמן החזרות לתוכנית, המשיכה אופירה גלוסקא, ששירתה קודם לכן בצוות ההווי של הנח"ל, להופיע במסגרת הצוות עם הלהיטים "חורשת האקליפטוס" (נעמי שמר), "זמר שכזה" (יעקב רוטבליט/נורית הירש) ו"באביב את תשובי חזרה" (שארל אזנבור/אבי קורן).
מירי אלוני הייתה כוכבת התוכנית ה-22 של הלהקה, היאחזות הנח"ל בסיני (1970), עם קטעי הסולו שלה ב"הבן יקיר לי", של משפחת החזנים לבית מלבסקי, או ב"שיר לשלום" (יעקב רוטבליט/יאיר רוזנבלום) אשר גרם לוויכוחים לא מעטים. ההתנגדות לשיר באה בעיקר מצד אלוף פיקוד המרכז, רחבעם זאבי, שטען כי הוא שיר תבוסתני המחלל את זכר המתים ועלול להוריד את המוטיבציה של החיילים. הוא אסר על הלהקה להופיע בשיר זה, אך לאור הפופולריות המואצת שהשיר תפס, שרו אותו חברי הלהקה כהדרן. שירים ומערכונים נוספים בתוכנית היו שיר הנושא של התוכנית "בהיאחזות הנח"ל בסיני", וכמו כן גם "אנחנו ואתם" (יורם טהרלב/יאיר רוזנבלום), "שיר רחוב" (אבי קורן/יאיר רוזנבלום), "טרנטלה" (יורם טהרלב/יאיר רוזנבלום) ומערכון הטלפון בו השתתפה כוכבת התוכנית מירי אלוני. תוכנית זו כללה בתוכה את עמוס טל-שיר וכמו כן גם את גידי גוב, ירדנה פיינבאום (ארזי), אפרים שמיר, יובל חבצלת, רותי הולצמן, לאה לופטין, דני סנדרסון, אלון אולארצ'יק, תמי עזריה, מאיר פניגשטיין, אמוץ ברונטמן, טלי גולדברג, שמעון ויצמן, יצחק בן-מלך, ויובל דורי. שלושת האחרונים : יובל,איציק וויצמן היוו שלישייה במילואים בתום שרות המילואים הארוך עם חבריהם ללהקה במלחמת יום הכיפורים. למעשה תוכנית זו של להקת הנח"ל היוותה את הבסיס לשני הרכבי הבידור הגדולים בהמשך שנות השבעים הלא הם להקת כוורת ושלישיית שוקולד מנטה מסטיק.
במאי 1972 יצאה תוכניתה ה-23 של הלהקה, הפלנחניק, הפקה גרנדיוזית במונחי הימים ההם, שהוקדשה למלאת 30 שנה לפלמ"ח. קצין החינוך של הנח"ל, סא"ל זאב פלג, כתב בתוכניה:
"הרגשנו כי זכינו להעמיד הפעם תוכנית בלתי שגרתית, קצת יותר רצינית ומחייבת שיתוף והזדהות מסוימת מצד הקהל. חפצים אנו כי הנוער המתחנך בשורותינו יספוג אותו משב רוח נעים והתמים, ואותה אחוות הרעים והנכונות להקרבה אשר אפיינה את דור הפלמ"ח בשעתו ואת צה"ל כיום".
בני נגרי על ההדרכה המוזיקלית ודני ליטאי על הבימוי והכוראוגרפיה היו אחראים על הפלנחניק, שהורכבה למעשה משני חלקים. החלק הרציני, שהוקדש לימי הפלמ"ח, כלל שירים כמו "בלדה על יצחק שדה" (חיים גורי/יאיר רוזנבלום), "הרעות" (חיים גורי/סשה ארגוב), ו"נאום תשובה לרב-חובלים איטלקי" (נתן אלתרמן/יאיר רוזנבלום). החלק הקליל שהעלה אגדות ילדים והעלה הרבה הומור וסאטירה, כלל ביצוע הומוריסטי לסיפור "שלושת הדובים" בסגנון הגשש החיוור. על חברי הלהקה נמנו שמעון ויצמן (מפקד הלהקה), אפרים שמיר, גידי גוב, ירדנה ארזי, יצחק בן-מלך, ענת מיבר (גוב), יהודה עדר, דורית פנדריך (שדה), ראובן גבירץ, נעמי כפרי, יובל דורי, מוטי מורל, דני פאר, ריבה שכטר, צבי בומס, יצחק (איקה) שדה וחיה פיק. הפלנחניק הייתה התוכנית הגדולה האחרונה של הלהקה, שחתמה את תקופת הזוהר שלה.
שנות השבעים המאוחרות
בשנת 1974 הועלתה תוכנית נוספת ללהקת הנח"ל, סיפורה של להקה (תוכנית 24) שסיפרה את תולדותיה של הלהקה וחגגה יובל להקמת הנח"ל. אסתר הירשברג, מיכל (מיקי) קם, איציק גייר, גורי סגל, התזמורת: יהודה עדר, אריק רודיך, איתן גדרון, רון פיש, שגיא קרפ ואחרים עשו כמיטב יכולתם תחת הדרכתו של דני ליטאי, והעלו תוכנית שזכתה לשבחים רבים, אך נשכחה במשך השנים.
השיר הזכור ביותר מהתוכנית הוא חידוש ללהיט הלהקה משנות החמישים, "ויויו גם", בביצוען של אסתר שמיר, מיקי קם ומלי מאיו.
להקת הנח"ל המשיכה להופיע עד שנת 1978, ולהעלות תוכניות שהתבססו בעיקר על להיטי הלהקה משנות החמישים והשישים. בין חברי הלהקה באותן שנים ניתן היה למצוא את שלומית הגואל (טריגר), רחלי חיים, מילי מירן, ענת טופול וחני נחמיאס.
ההופעה האחרונה של להקת הנח"ל התקיימה ב-29 באוקטובר 1978 בבית הצנחן.
שנות השמונים - התחדשות
על פי החלטת הרמטכ"ל רפאל איתן, פורקו בשנת 1978 כל הלהקות הצבאיות, בהן להקת הנח"ל. הלהקה חזרה לפעול ב-1985, כשהוחלט בצה"ל להחזיר את הלהקות במתכונת מלאה. היא העלתה את התוכנית התחדשות, בה בלטו הלהיטים "שרית הספרית" (שמואל צ'יזיק/אריאל זילבר ושמואל צ'יזיק), "התחדשות אחרת" (נעמי שמר/יובל דור), "שיר הסלנג" (קובי לוריא) ו"אל הנחל" (יורם טהרלב/נורית הירש). במסגרת שידורי ה"שירותרום" של גלי צה"ל, הקליטה הלהקה עם ירדנה ארזי את השיר "דרישת שלום", שהצליח גם הוא. בין חברי המחזור היו דפנה דקל, ראובן לביא, ואילן ליבוביץ'.
התוכנית הבאה של הלהקה שנקראה תל אביב אינה מודאגת, הציגה את חבריה החדשים של הלהקה כמו יואב צפיר, איילה אשרוב, אביטל פסטרנק, שי זורניצר ומומי לוי והמשיכה לשחרר להיטים כמו: "שש עשרה שבע עשרה" (אהוד מנור/רמי קליינשטיין) ו"תל אביב אינה מודאגת" (אהוד מנור/מתי כספי). שירי התוכנית הזאת והתוכנית הקודמת, הועלו על גבי תקליטים וזכו להצלחה גדולה.
שנה לאחר מכן פורק מחזור הלהקה, אשר כלל את אורן שבו, שרון חזיז, דנה ברגר, תומר שרון ויואב צפיר, מאחר שאחדים מהם נמצאו מעשנים חשיש.
בין התוכניות הבאות שהעלתה הלהקה היו התחלות ונח"ל 90. התחלות כללה שירים של המחזאי חנוך לוין והלהיט הזכור ממנה הוא השיר "דג מלוח ותה" שביצע יואב צפיר לפי לחן של קורין אלאל. שנה לאחר מכן, בתוכנית נח"ל 90, בצעה הלהקה את "בנייך מרחוק" (מן המקורות/נעמי שמר), שיר השירותרום של אותה שנה. השיר זכה להצלחה ואף הופק לו קליפ, שבחלקו צולם בשדה התעופה, עם העולים החדשים שהגיעו ארצה.
משנות התשעים ואילך, לא הצליחה הלהקה לבלוט בשירים חדשים, ורוב הופעותיה התבססו על עיבודים לשירים של זמרים מוכרים.
בין חברי הלהקה הידועים לאורך השנים נמנים:
יוסי בנאי, יונה עטרי, דובי זלצר, גאולה גיל, שמואל שי, דרורה חבקין, חיים טופול, גליה טופול, נחמה הנדל, שושיק שני, אורי זוהר, עליזה קאשי, גבי עמרני, נירה עדי, יוסף אורג, איתמר כהן, יוסי פרוסט, אריק איינשטיין, יצחק שאולי, יהורם גאון, עליזה רוזן, גבי אלדור, עמירם ספקטור, תובל פטר, עמי גלעד, גברי בנאי, ישראל פוליאקוב, חנן גולדבלט, יורם ארבל, גאולה נוני, מרדכי ארנון, רות דר, אמנון ברנזון, אורה מורג, אהרלה קמינסקי, עליזה יצחקי, יהודה עדר, יאיר רוזנבלום, טוביה צפיר, אבי קורן, חנן יובל, ששי קשת , מוטי פליישר, אסתי כץ, אלי מגן, איציק בן מלך, מירי אלוני, איציק וייס, ירדנה ארזי, עמוס טל שיר, שלום חנוך, מנחם זילברמן, שולה חן, גידי גוב, אופירה גלוסקא, רותי הולצמן, תמי עזריה, מאיר פניגשטיין, דני סנדרסון, אלון אולארצ'יק, אפרים שמיר, לאה לופטין, מיקי קם, אסתר שמיר, אריק רודיך, שלומית הגואל, ענת גוב, ראובן גבירץ, דורית שדה, רחלי חיים, אפי בן ישראל, חני נחמיאס, מילי מירן, ענת טופול, ברק גלילי, דפנה דקל, שי זורניצר, רוית יוספי, אילן לייבוביץ', אביטל פסטרנק, ראובן לביא, מומי לוי, איילה אשרוב, אורי הוכמן, רינת עמנואל, יואב צפיר, שרון חזיז, שרון שחל, דנה ברגר, אורן שבו, תומר שרון, גיל ססובר.